#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה צריך לשייר ג&#x27; פסוקים מתחילה וסוף הפרשה?"	"לכתחילה צריך לשייר ג&#x27; פסוקים מלפני הפרשה משום היוצאים [בודאי יש חשש ביוצאים בין גברא לגברא, ולפי האגודה (שמובא במג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;) {והרשב&quot;א במגילה כ&quot;ב ע&quot;א} יש חשש יוצאים גם כשקורא העלייה, והמג&quot;א השיג עליו כדמוכח מהגמ&#x27;], וגם צריך לשייר ג&#x27; פסוקים שלאחר הפרשה משום הנכנסים [בודאי יש חשש נכנסים בין גברא ולגברא, ולפי האגודה יש חשש נכנסים גם באמצע העלייה, וכנ&quot;ל]"	סימן קלח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו ראיית המג&quot;א דלא חיישינן לנכנסים ויוצאים באמצע הקריאה?	"איתא בגמ&#x27; מגילה (כ&quot;ב ע&quot;א) דבפרשה שיש חמשה פסוקים, אם הראשון קרא ג&#x27;, יקרא השני שני פסוקים וגם פסוק אחד אחריו [דהאי מ&quot;ד חושש ליוצאים ולא לנכנסים] ואי אמרת דחושש ליוצאים באמצע הקריאה יהא צריך לקרות פסוק אחד למפרע [ואע&quot;פ שהר&quot;ן כתב לבאר פשט במנהגינו בקריאה דר&quot;ח הוי שלא רצו לתקן הקריאה לכתחילה להתחיל תוך ג&#x27; לפרשה מפני אלו שעומדים בביהכ&quot;נ, היינו לכתחילה לתקן איך לקרות, אבל בדיעבד כשטעה אין קוראים למפרע]"	סימן קלח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה נחשב פרשה?	"מדינא רק פרשה פתוחה או סתומה, אבל נוהגין להחמיר אפי&#x27; לפי העליות כשני ושלישי דהעולם חושבים דגם זה נקרא פרשיות ויבואו לטעות (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק א&#x27;) [אבל לא מקפידין על העליות בתענית ציבור, שבת חוה&quot;מ {וראשון בפרשת דברים} (מ&quot;ב דרשו)]"	סימן קלח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בדיעבד אם סיים העלייה תוך ג&#x27; פסוקים לפרשה?"	"בדיעבד לעולם ימשיך בהקריאה ולא יקרא פסוקים למפרע, אמנם, אם סיים ב&#x27; פסוקים לפני הפרשה וסליק ענינא ואינו יכול לקרות אחריו אז צריך לקרות למפרע פסוק אחד (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27; וס&quot;ק ג&#x27;) [והשיג עליו רע&quot;א דהיכא דסיים ב&#x27; פסוקים אחר הפרשה צריך לקרות למפרע ב&#x27; פסוקים ולהתחיל מתחילת הפרשה, אבל לא קיי&quot;ל כוותיה], והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ג&#x27;) חולק לגמרי על המג&quot;א וסבר דכיון דאפשר לתקן יש לקרות למפרע וליכא איסור בדבר [וכתב דראיית המג&quot;א אינה מכרחת {וצ&quot;ב, ואולי האי תנא מודה דלא קרינן למפרע כשיש חשש נכנסין}]"	סימן קלח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"בעלייה שלישית בימי החול, האם מותר לפסוק תוך ג&#x27; פסוקים סמוך לפרשה?"	"{לפי האגודה יהא אסור לפסוק תוך ג&#x27; פסוקים אחר הפרשה דחיישינן ליוצאים אפי&#x27; באמצע הקריאה, אבל לפי מאי דקיי&quot;ל כהמג&quot;א אין חוששין, וכן קודם הפרשה בודאי ליכא חשש, אולם יתכן דחיישינן לטועין ויוצאין ולא יודעים דזהו העלייה אחרונה וכמ&quot;ש המג&quot;א לגבי מפטיר וכדמשמע מתוס&#x27; לגבי העלייה ראשונה, וצ&quot;ע}"	סימן קלח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין 1) בעליות נוספות 2) במפטיר, אם הם תוך ג&#x27; פסוקים לפרשה?"	"1) דינם כשאר העליות דלעולם אינו חוזר 2) לכתחילה יקרא למפרע מתחילת הפרשה, ואפי&#x27; בדיעבד שכבר התחיל לקרות תוך ג&#x27; פסוקים לפרשה יכול לחזור ולקרות מתחילת הפרשה אבל אינו מחויב לחזור [משא&quot;כ בשאר עליות אינו ראוי לחזור ולקרות למפרע] (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ז&#x27;)"	סימן קלח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה מחמירים במפטיר, הרי הכל יודעים שאינו ממשיך ממקום שפסק העולה לפניו?	"תי&#x27; המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) מימי חז&quot;ל המפטיר היה עולה למנין שבעה ולא היה קורא למפרע ואף עכשיו לא בטלה התקנה, ועוד תי&#x27; שאין הכל יודעים שהוא מפטיר"	סימן קלח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להתחיל עלייה ראשונה סמוך לפרשה?	"כתב הדרכ&quot;מ בשם האו&quot;ז דמותר כיון דידוע דזהו העולה ראשונה (וכ&quot;כ תוה&quot;ר במגילה כ&quot;ב ע&quot;א), אבל תוס&#x27; כתבו דצריך ב&#x27; סברות, אחד שהוא ידוע לכל דזהו הקריאה, ועוד דאינו מסתבר דהיו קוראים רק שתי פסוקים ולא יקראו מעין המאורע [כתבו הכי לגבי וביום השבת, אבל לגבי ויחל והקרבתם צ&quot;ל דסמכו על סברת הדרכ&quot;מ דהוא העלייה ראשונה עם הסברא דהוא ידוע לכל דזהו הקריאה (מחה&quot;ש)] (מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;) "	סימן קלח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להפסיק בתחילה או בסוף פרשה שיש בה שתי פסוקים?	"כתב הרמ&quot;א בשם התרוה&quot;ד שהוא מותר [וביאר הט&quot;ז (ס&quot;ק א&#x27;) דכיון דאינו עושה שום שינוי ליכא חשד דדוקא אם יניח ב&#x27; פסוקים סמוך לפרשה איכא חשד], אבל המ&quot;ב (ס&quot;ק ד&#x27;) הביא השערי אפרים דמחמיר לכתחילה חוץ מר&quot;ח (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;א וס&quot;ק י&quot;ג) [וגם המג&quot;א מפקפק על התרוה&quot;ד (ע&quot;פ הלבושי שרד ס&quot;ק י&quot;ד)] [ומשמע מהשעה&quot;צ דחמיר טפי לסיים אחר פרשה של ב&#x27; פסוקים מלהתחיל בפרשה של ב&#x27; פסוקים], אולם בפרשת פקודי {ומשפטים} הוי כמקום שא&quot;א ומותר (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ב&#x27;)"	סימן קלח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם הפתוחות וסתומות שבזמן תוס&#x27; משונים מהפתוחות וסתומות בזמנינו?"	"מתוס&#x27; משמע שהיה להם פתוחות וסתומות במקומות אחרים {וא&quot;כ ס&quot;ת שלנו פסולים לשיטתם דהוא לעיכובא}, אמנם ביאר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ב&#x27;) דרק מנין הפסוקים היו משונים ולא מקום הפרשה."	סימן קלח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בפרשה באמצע הפסוק?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) דמותר לסיים אפי&#x27; סמוך לה שהדבר ידוע דאין מסיימים באמצע הפסוק (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;)"	סימן קלח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להתחיל ולסיים בדבר טוב?	לא יתחיל ויסיים בדבר רע, ויש מעלה להתחיל ולסיים בדבר טוב בדוקא [וכתב הא&quot;א מבוטשאטש דהסיום בדבר טוב חמור טפי מהתתחלה בדבר טוב, כדאשכחן בהגדה של פסח להתחיל בגנות ולסיים בשבח]	סימן קלח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו 1) דבר רע 2) דבר טוב?	"1) דבר רע לישראל [אבל רע לעכו&quot;ם לא כדמבואר בר&quot;ה (ל&quot;ב ע&quot;ב)], וה&quot;ה דמי שעשה מעשה רע (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27; וס&#x27;&#x27;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27; - ו&#x27;), ויש מקילין בדבר רע לרשעים משום איבוד רשעים רינה (עי&#x27; משנה הלכות ח&quot;ז סי&#x27; כ&#x27;, פסק&quot;ת אות ד&#x27;) {ויש מביאין ראיה דמיתה לרשעים אינו נקרא דבר רע מסוף קדושים ומסוף אמור ומסוף במדבר ומסוף הפטורה לפרשת מצורע, אבל מאידך גיסא יש להביא ראיה מראשון לאמור דאין מסיימין לוי בסוף הפרשה דהוא מיתת שריפה אלא ממשיך עוד פסוקים אח&quot;כ, ועוד א&quot;כ ליכא דבר רע בכל התורה דהכל הולך בדרך שכר ועונש ואפי&#x27; הקללות והתוכחה, אלא נראה לפרש דהוא ענין בעלמא ולא מקפידין על כך בסוף פרשה [ועדיין צ&quot;ע בהפטורה דאשכחן הרבה פעמים דמקפידין על כך כמו בסוף מלאכי ובסוף ישעיהו ובסוף קהלת]} 2) דבר טוב לישראל (תוס&#x27; סנהדרין ל&quot;ז ע&quot;ב, מג&quot;א ומ&quot;ב שם)"	סימן קלח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הענין להתחיל ולסיים בדבר טוב מיוחד דוקא לקריאת התורה?	"מבואר בכמה גמרות (מס&#x27; כתובות) שצריך לסיים בדבר טוב, וכן מבואר בברכות (ל&quot;א ע&quot;א) שהנביאים מסיימו דבריהם בדברי שבח ותנחומין, וכן כשקורא פסוקים בנביא לא יסיים בדבר רע [והשל&quot;ה הביא מעשה נורא במי שלא הקפיד בזה], והחת&quot;ס היה מקפיד אפי&#x27; בשיחת חולין (פסק&quot;ת אות ד&#x27;)"	סימן קלח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה פרשיות צריך ליזהר שלא לקרות מי שיתבייש?	"לא יקרא עור או פסח לפרשת מומים, מי שיש נתק בראשו בפרשת צרעת, ומי שחשוד על עריות בפרשת העריות (ספר חסידים, מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;) [ואם ברור שבא על עריות ולא שב בתשובה, ראוי לקוראו לפרשת עריות כדי שיתבייש (באה&quot;ט ס&quot;ק ג&#x27;, ערוה&quot;ש סעי&#x27; ד&#x27;), ואם רגיל בעבירה זו לא יקראהו לתורה כלל (פמ&quot;ג א&quot;א סי&#x27; רפ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;, מ&quot;ב דרשו)], ועוד כתב תשובת החת&quot;ס (או&quot;ח ס&quot;ס ט&quot;ו) דהג&quot;ר נתן אדלר זצ&quot;ל הקפיד בסוכות שלא לקרות לוי בתורה שלא היה זהיר באיסור חדש בזה&quot;ז, וכן שלא לקרות פרשת לא יגוש בשמיטה מי שלא הקפיד לכתוב פרוזבול."	סימן קלח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לכוין הבעל הקריאה לברך חבירו בשעת הברכות?	"לא [וכ&quot;ש בשעת הקללות] מפני שצריך לקרות בתורה לשמה ולא לשם מחשבה זרה (ספר חסידים, מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;)"	סימן קלח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שאינו יודע לקרות ההפטורה האם מותר לאחר לקרות ההפטורה?	כתב העטרת זקנים שאין זה לכתחילה דיש חשש נכנסים [לכל הפחות בחול דיחשבו דהוסיף עוד עלייה] אבל בדיעבד אם כבר עלה בע&quot;כ צריך לסמוך על אחר שיקרא ההפטורה	סימן קלח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול להפסיק במ&quot;ב מסעות?	"לא (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ד&#x27;, מ&quot;ב לקמן סי&#x27; תכ&quot;ח ס&quot;ק כ&quot;א)"	סימן קלח סעיף א		
